#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אמר הקל הקדוש במקום המלך הקדוש?	"הראבי""ה והראב""ד ס""ל דא""צ לחזור בדיעבד, אבל קיי""ל כרוב ראשונים דס""ל דחוזר לראש, אבל אם נזכר תכ""ד יכול לתקנו [ואע""פ דלפי רש""י (ברכות י""ב ע""א) אינו יכול לתקנו תכ""ד מ""מ חיישינן להגאונים דס""ל דיכול לתקנו (ב""י בשם תשובת הרשב""א)], ואפי' אם דעתו היה לומר הקל הקדוש ג""כ מהני [דלא כשו""ע בסי' תפ""ז סעי' א'] (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ח'), ואם מסופק אם הוא תכ""ד א""צ לחזור (שמעתי מהר""ג מלצר שליט""א), וה""ה אם אמר רק ""הקל"" שא""צ לחזור (דעת תורה למהרש""ם) "	סימן תקפב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם במקום המלך המשפט אמר 1) מלך אוהב צדקה ומשפט 2) הקל אוהב צדקה ומשפט 3) מלך המשפט?	"1) הטור כתב דה""נ ס""ל לראבי""ה וראב""ד דא""צ לחזור, אבל שאר ראשונים ס""ל דצריך לחזור, וכן פסק המחבר דצריך לחזור [לראש הברכה, ואם גמר תפילתו צריך לחזור לראש שמ""ע], אבל הרמ""א (סי' קי""ח) ס""ל כרבינו יונה דא""צ לחזור כיון שהזכיר מלכות (מ""ב ס""ק ו'), והערוה""ש (סעי' ה') ס""ל כהט""ז (ס""ק א') דיחזור בתנאי נדבה 2) אפי' הרמ""א מודה דצריך לחזור לראש כיון שלא הזכיר מלכות (מ""ב ס""ק ט') 3) הב""י הביא מאורחות חיים דה""נ צריך לחזור {ויש לפרש ע""פ הב""י בשם רבינו מנוח דצריך להדגיש שהוא עצמו הוא המשפט}, וכן משמע דפסק הב""י, אבל לפי הרמ""א פשוט דא""צ לחזור דהרי הזכיר מלכות, וכ""כ המ""ב לעיל (סי' קי""ח) דיצא בדיעבד<br> "	סימן תקפב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כבר התחיל אתה חונן?	"אפי' תכ""ד לא מהני (שע""ת ס""ק ב', מ""ב ס""ק ח') [ולאפוקי מדעת הפמ""ג (סי' תפ""ז א""א ס""ק א') דס""ל דמהני (מ""ב דרשו)]"	סימן תקפב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לומר ברוך אתה השם המלך הקדוש צ' פעמים?	"המג""א (ס""ק א') ורוב הפוסקים סוברים דלא מהני דא""א להזכיר שם השם (מ""ב ס""ק ג', שעה""צ ס""ק ב' - ג'), ודלא כשע""ת (ס""ק א') דהביא מברכ""י ופר""ח דמהני"	סימן תקפב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם מסופק 1) בר""ה ויוה""כ 2) בשאר עשי""ת?"	"1) אם יודע שאמר ובכן וכו' א""צ לחזור (הגהות הרש""ש בילקוט מפרשים, מ""ב ס""ק ד') 2) צריך לחזור (מ""ב ס""ק ד')"	סימן תקפב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם שכח המלך הקדוש בליל ר""ה?"	"החיי""א (כלל כ""ד סעי' י') הביא הגאון ר' אבלי פאסוועלער דאינו חוזר דומיא דליל ר""ח אבל הקשה השעה""צ (ס""ק ד') דממ""נ אינו יוצא שהרי לא התפלל של חול, ואולי הוא מיירי כשהתפלל של חול אח""כ, וצ""ע. ועי' בב""י (סוף הסימן) בשם רבינו יונה דהביא שיטה דס""ל דאם התפלל בשל חול בר""ה דאינו חוזר והרבינו יונה מפקפק בשיטה זו דאין דינו דר""ה כר""ח אלא כשאר ימים טובים ומחזירין אותו, והאג""מ (או""ח ח""א סי' ק""ע) ובנין שלמה (הוספות סי' י""ח) תירצו דעצם נוסח של השמ""ע הוא מחמת היו""ט וזה שייך אפי' בלילה אבל הנוסח ""המלך הקודש"" הוא מחמת הדין ואין ב""ד של מעלה יושבים בדין עד קידוש מב""ד של מטה (ר""ה ט' ע""ב) וא""כ בלילה נוסח זה אינו מעכב [ודוקא בליל ראשון דר""ה אבל בליל ב' דר""ה פשוט דצריך לחזור, וכן פסק הקובץ הלכות (פ""ו סעי' ה') דאינו חוזר בליל א' אבל חוזר בליל ב']"	סימן תקפב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הלשון ""המלך המשפט""?"	"הב""י הביא ג' פירושים:<br>1) רש""י פי' כמו מלך המשפט<br>2) רבינו מנוח פי' דהמלך המשפט משמע שהוא יתברך שופט הארץ משא""כ מלך אוהב צדקה ומשפט משמע דהוא רק מנהיג העולם בצדק ומשפט<br>3) עוד פי' רבינו מנוח דמשמע דהוא עצמו המשפט [ע""ד הוא החכמה הוא המדע], ועי' בט""ז לעיל (סי' קי""ח)"	סימן תקפב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו אומרים במעריב אחר ברכות ק""ש?"	"כתב הדרכ""מ (ס""ק ב') בשם ספר המנהגים שהקהל אומרים תקעו בחודש שופר וגו', והוסיף המ""ב (ס""ק א') דאינו הפסק דהוי כגאולה אריכתא."	סימן תקפב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אומרים מערבית בליל ר""ה?"	"הדרכ""מ (ס""ק א') הביא ב' מנהגים בזה, והמ""ב (ס""ק א') כתב דאין נוהגין כן לפי שהם שירות ושבחות {משמע דאינו ראוי לנגן בר""ה}"	סימן תקפב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בש""ץ שטעה ואמר הקל הקדוש?"	"צריך לחזור לראש ויאמרו קדושה עוד הפעם (שע""ת ס""ק א')"	סימן תקפב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא אמר המלך הקדוש במעין שבע בשבת שובה?	"רע""א הביא מגן המלך דאינו חוזר, והשע""ת (ס""ק ב..) הביא משיירי כנסת הגדולה ומחזיק ברכה דחוזר, והמ""ב (ס""ק י') אינו מכריע אבל הערוה""ש (סעי' ו') הכריע דיצא {וכן נראה, דבלא""ה ספק ברכות להקל}, אבל אם נזכר קודם שסיים הברכה יתחיל מן המלך הקדוש (מ""ב שם)"	סימן תקפב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בר""ה ויוה""כ שחל בשבת?"	"ה""נ אומרים מעין שבע וחותמים רק בשל שבת (רמ""א), ואומרים המלך מקדוש [ובליל ר""ה אם טעה ואמר הקל הקדוש פשוט דא""צ לחזור ע""פ הרב אבלי וכאן אין שייך ההשגת של השעה""צ דליכא תפילת יו""ט (ר""י באק)]"	סימן תקפב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח המלך הקדוש ליל שבת?	"כתב שבט הלוי (ח""י סי' י""ט אות ב') דכתב המ""ב (ס""ס רס""ח) דאם עדיין לא שמע מעין שבע מהש""ץ לכתחילה יתפלל ש""ע עוד פעם [דיש סוברים דאינו יוצא במעין שבע] אבל אם עכשיו שומע מעין שבע מהש""ץ יאמר עמו מלה במלה ויוצא עמו, ובדיעבד יוצא אם רק שמע להש""ץ."	סימן תקפב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדינים בכריעה בכל שמונה עשרה?	"הטור הביא דיש נוהגין לכרוע כל שמ""ע דרך אימה ויראה [היינו כריעת ראשו עם גופו, ולא ברכיו (מ""ב ס""ק י""ג)], אבל המדקדקין זוקפין בסוף הברכה דאסור להוסיף על הכריעות של חז""ל, וכ""כ המג""א (ס""ק ג') דצריך ליזהר לזקוף קודם אמירת ברוך (מ""ב ס""ק י""ד) ומשמע דליכא חילק בין ברכה ראשונה לשניה (פמ""ג א""א ס""ק ג'). אכן, הט""ז (ס""ק ב', וכ""כ הט""ז בסי' קי""ג) ס""ל דלברכת אבות צריך לזקוף איזה תיבות קודם ברוך, וכ""כ המ""ב לעיל (סי' קי""ג ס""ק ו'), וכן מבואר מתוס' ברכות (י""ב ע""ב, ל""א ע""א) ומהרש""א שם דברכה שהוא כורע בה צריך לזקוף מעט קודם אמירת הברוך."	סימן תקפב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתחילת הברכות?	"ה""נ צריך להיות זקוף (מ""ב ס""ק י""ד)"	סימן תקפב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הרמזים בהוספות דימים נוראים?	"כתב הטור דאיכא י""א תיבות בזכרנו, ויש ס""ח אותיות מזכרנו עד ומגן {ולדידן איכא ס""ז} [ואינו קשה למה לתיבות לא מנינן מלך עוזר ולמנין האותיות מנינן די""ל דמנינים אלו אינם אלא סמך בעלמא וכל היכא דעולה החשבון חשבינן (ב""י)], ח' תיבות במי כמוך, מ""ד תיבות בוכן תן פחדך, בכן עולה ע""ב [ובכן עולה אני והו (ב""י בשם ארחות חיים), וממילא יש להקפיד לומר ובכן ולא ואז (מג""א ס""ק ו')] שהוא שם יקו""ק בצירופו [יו""ד ה""א וא""ו ה""א עם הכולל א""נ יו""ד ה""י וי""ו ה""י א""נ י' י""ה יה""ו וכו' יהו""ה (ב""י) {ואגב, מכאן משמע דאם כותב ה""א צריך לכתוב וא""ו, ואם כותב ה""י צריך לכתוב וי""ו}]"	סימן תקפב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הרמז לפסוק ועוד בה עשיריה?	"פי' הב""י דמשמע עוד תיבה על עשר דהיינו י""א א""נ מתחיל המנין מתיבת ושבה ואז עולה לי""א, והדרכ""מ (ס""ק ד**) הביא מר""א מפראג דמנינן גם מלך עוזר וכו'."	סימן תקפב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך ליזהר לומר לחיים בשו""א ולא בפת""ח?"	"כתב המהר""ם מרוטנברג דצריך ליזהר בזה כמ""ש בנדרים (י""א), והקשה הר""א מפראג דהרי כתיב כל הכתוב לחיים בירושלים בפת""ח, ותי' המהרש""ל דמהר""ם לשיטתו דס""ל דלא סמכינן אקרא היכא דאיכא למיטעי וכמ""ש בברהמ""ז דס""ל לומר נודך ולא נודה לך (ב""ח). אמנם, הקשה הט""ז (ס""ק ב') הניחא המהר""ם עצמו אבל נמצא שהוא סתירה להלכה דהטור כתב דצריך ליזהר לומר לחיים בשו""א ואפ""ה ס""ל דבבהמ""ז אמרינן נודה לך, ותי' דלחיים חמיר טפי דהוא חשש תקלה ואל תפתח פיו לשטן, ועוד תי' דבימי הדין חמיר טפי {ולכאורה לפי""ז בימי הדין צריך לומר נודך, ויש לדחות דלא שנינן הנוסח בברהמ""ז}"	סימן תקפב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אמרינן לחיים טובים?	"כתב הטור בזכרנו אמרינן לחיים אבל בהודאה אמרינן לחיים טובים כי דרך המבקש לבקש תחילה דבר מועט ואח""כ מוסיף והולך (מ""ב ס""ק ט""ז), והפמ""ג (א""א ס""ק ד') תי' דזכרנו ומי כמוך קאי על עולם הבא וודאי טוב המה וא""צ לומר טובים, משא""כ וכתוב ובספר דקאי נמי על עולם הזה אמרינן טובים."	סימן תקפב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הענין של השלשה ""ובכן""?"	"כתב הב""י בשם הכל בו דובכן תן פחדך כנגד מלכיות [דמבקשים דיעשו כולם אגודה אחת רצון ה'], ובכן תן כבוד כנגד זכרונות [דמבקשים מלפניו זכרון לטובה], ובכן צדיקים כנגד שופרות [דמבקשים דכל הרשעה תכלה], וע""ע בערוה""ש (סעי' ט'-י""א) דביאר הענין שמתפללין להגאולה לתקן העולם למדריגת אדם הראשון קודם החטא."	סימן תקפב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לומר בקשות בג' ברכות ראשונות ואחרונות?	"הבה""ג מחמת האי קושיא ס""ל דאין לומר כל אלו הוספות חוץ מבספר חיים בסוף שים שלום דכבר סליק שמ""ע [והשיג הב""י הרי עדיין לא חתם הברכה], אבל הטור הביא בשם רב האי גאון דדוקא צרכי יחיד אסור ולא צרכי רבים [וכן מבואר ממסכת סופרים] אבל דוקא בר""ה ויוה""כ ולא בכל עשי""ת, והטור עצמו כתב דנוהגין לאומרה בכל עשי""ת, ומתמיה למה אין נוהגין לומר ובכן תן פחדך כל העשי""ת, ומסיים דשמע שיש מקומות שנוהגין כן"	סימן תקפב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח זכרנו, מי כמוך, וכו'?	"תוס' (ברכות י""ב ע""ב) ס""ל דצריך לחזור, אבל רוב ראשונים ס""ל דכיון שאין הזכרות אלו מוזכרים בתלמוד א""צ לחזור, וכן קיי""ל (שו""ע, מ""ב ס""ק ט""ו), ואפי' אם רוצה לחזור אינו יכול לחזור (ב""י, מג""א ס""ק ד'), ומ""מ יאמר אותו אחר אלקי נצור קודם יהיו לרצון השנית (כה""ח ס""ק כ""ז)"	סימן תקפב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כבר אמר שם השם כגון את שמך באמת הקל ישעותנו כו'?	"אפ""ה יכול לחזור ולומר וכתוב וכו' (פמ""ג א""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ט""ז) {ומכאן ראיה דהאיסור הזכרת שם שמים לבטלה אינו אלא בנוסח הברכה ולא בשם השם בעלמא שנאמר דרך כבוד}"	סימן תקפב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אומרים לחיים בשו""א או בפת""ח?"	"הטור הביא ממהר""ם דמקפידין לומר לחיים בשו""א כדמבואר בגמ' נדרים (י""א),וכתב המג""א (ס""ק ד') דדוקא בר""ה מקפידין אבל בשאר ימות השנה כגון בברכת השכיבנו לא מקפידין (מ""ב ס""ק ט""ז) {ונוהגין לומר לחיים בשו""א גם בהשכיבנו}"	סימן תקפב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אומרים באהבה בר""ה?"	"כתב המג""א (ס""ק ד') דאין אומרים באהבה, אולם יש מח' בכוונתו, המחה""ש סבר דקאי אפי' בשבת והפמ""ג (א""א ס""ק ד') סבר דקאי דוקא בחול, וסתימת המ""ב (ס""ק ט""ז) משמע כהפמ""ג, וכן נקט האג""מ (או""ח ח""ה סי' ל""ח אות ז') דאומרים באהבה בשבת, אבל הט""ז (ס""ק ג') הביא הלבוש דאין אומרים באהבה בשבת שתרועה מורה על דין ואין אהבה בדין, וכן נקט המטה אפרים (סעי' ט""ז) דאין אומרים באהבה אפי' בשבת"	סימן תקפב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבת אם שכח להזכיר של שבת בהחתימה?	"השע""ת (ס""ק ד') הביא מח' בדבר, ועי' מש""כ לעיל סי' תפ""ז דספק ברכות להקל"	סימן תקפב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד אומרים קדיש בעשי""ת?"	"כופלין לעילא בקדיש (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ט""ז), וביאר הלבוש (סעי' ח', ומובא במחה""ש) שבימים אלו הקב""ה מתעלה יותר כפול ומכופל מפי ברואיו מפני שיושב על כסא דין והכל צריכים לשבחו ולפארו ולבקש רחמים על דינו [לפי הגר""ז (סעי' ט""ז) ומ""ב לעיל (סי' נ""ו ס""ק ב') אומרים לעילא ולעילא, לפי הקיצור שו""ע (סי' קכ""ט סעי' א') והערוה""ש (סעי' ח') ומטה אפרים (סעי' א') אומרים לעילא לעילא בלא וא""ו]"	סימן תקפב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח ובכן תן פחדך?	"אין מחזירין אותו (מ""ב ס""ק י""ז) [ואם שכח אחר שאמר ברוך אתה ה', אינו יכול לומר למדני חוקיך דהכלל הוא דכל דבר שאינו חוזר בו אין אומרים למדני חוקיך]"	סימן תקפב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהחתימה עושה השלום?	"אינו מובא ברמ""א רק בלבוש שהוא עולה לגימטריא ספריאל המלאך, והוסיף הספר צבי לצדיק (קובץ מפרשים כת""י) דבכל השנה אומרים וטוב בעיניך וכו' וממילא צריכים לסיים מעין החתימה המברך את עמו בשלום, אבל בימים נוראים אמרינן בספר חיים וכו' לחיים טובים ולשלום וא""כ צריך לומר מעין החתימה עושה השלום ולא המברך וכו', והערוה""ש (סעי' ד') כתב דאין לשנות הנוסח בהברכה אלא בסוף שמ""ע ובקדיש, ומ""מ אין לגעור באלו שמשנים הנוסח. וע""ע בא""א מבוטשאטש דמאריך בהענין, ולמעשה כתב המטה אפרים (סעי' א') שנוהגין לחתום המברך וכו', אבל בקדיש אומרים עושה השלום. "	סימן תקפב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מזכיר של ר""ח בתפילה?"	"לא דזכרון אחד עולה לכאן ולכאן (עירובין מ' ע""ב, שו""ע) "	סימן תקפב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנוסח ליום תרועה 1) בחול 2) בשבת 3) בלילה?	"1) יום תרועה 2) זכרון תרועה 3) התרוה""ד ס""ל זכרון תרועה דאין תוקעין בלילה, והשיג עליו הב""י דאין נוהגין כן דהרי ההוא יומא זמן תרועה הוא למחר, וקיי""ל כהב""י (מ""ב ס""ק י""ט)"	סימן תקפב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם החליף יום תרועה לזכרון תרועה או להיפך?	"בכל אופן יצא בדיעבד דהתורה כתב זכרון תרועה אע""פ שמדאורייתא תוקעין בשבת, וכן יום תרועה בשבת שב""ד קבוע תוקעין בא""י א""נ בשאר שנים הוא יום תרועה (פר""ח, שע""ת ס""ק ה', מ""ב ס""ק י""ט) {ומשמע דאם עדיין לא סיים הברכה חוזר} [ולכאורה צ""ב דכבר אמר יום הזכרון, וראינו ביעלה ויבא דסגי בזה, וא""כ מאי ס""ד שיהא מעכב אם החליף יום תרועה ויום זכרון תרועה הרי שניהם אינם מעכבין כפשוטו (ר""י באק), ואפשר דיש חידוש ממס' סופרים דצריך להזכיר התרועה או זכרון תרועה בשמ""ע ולא סגי במה שאמר יום הזכרון הזה, וצ""ב]"	סימן תקפב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אומרים או""א רצה במנוחתנו בשבת?"	"בר""ה כן, ביוה""כ לא כיון שהוא יום עינוי ואינו מנוחה גמורה (מג""א ס""ק ו', רע""א, יד אפרים, מ""ב ס""ק כ'), אבל כתב הערוה""ש (סעי' י""ג) דנוהגין לאומרה אפי' ביוה""כ {וכן הוא בסידורים שלנו}"	סימן תקפב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים ודברך אמת וקיים לעד?	"1) המרדכי כתב טעמא ע""פ הילקוט בתהלים (סי' תתע""ז) כשם שדנת אדם הראשון ברחמים דלא הרגו מיד ה""נ תרחם עלינו (ב""י)<br>2) הכל בו פי' דהוא בקשה שתאמת דברך ולהביא הגאולה (ב""י)<br>3) הערוה""ש (סעי' י""ג) פי' כדי לסיים במעין החתימה דחותמו של הקב""ה אמת"	סימן תקפב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים ודברך מלכנו אמת?	"רק אומרים ודברך אמת (דרכ""מ ס""ק ז', מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ט""ז), ודלא כב""י (עמ' של""א) בשם כל בו דס""ל דאין אומרים ודברך אמת כלל בר""ה"	סימן תקפב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אומרים בר""ה 1) מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון 2) והשיאנו 3) אין אנו יכולים לעלות ולראות לפניך בתפילת מוסף?"	"1) הטור הביא מח' בין הגאונים, ולמעשה נוהגין כרב האי גאון שאין אומרים אותה (שו""ע), וביאר הגר""א (ס""ק י""ח) כמו שאין אנו אומרים הלל בר""ה דאפשר מלך יושב וכו', וכעין זה מצינו בב""ח [ואפ""ה מצינו לקמן (סי' תקצ""ז סעי' א') דיש דין שמחה אפי' בר""ה] 2) ה""נ הביא הטור ב' מנהגים, ונוהגין כרבינו יצחק בגרמיש""א שלא לאומרו לפי שברכת מועדיך לא שייך אלא בשלש רגלים דקאי על קרבן חגיגה (שו""ע), אבל הגר""א (ס""ק י""ט) משמע דראוי לאומרו {אבל אפי' בסידור הגר""א אינו נדפס} 3) כיון דליכא מצוה עלייה לרגל בר""ה אין אומרים אותה (טור, שו""ע, מ""ב ס""ק כ""ב)"	סימן תקפב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פירוש במלוך על כל העולם כולו בכבודך?	"פי' הט""ז (ס""ק ג') דאתי לאפוקי רובו ככולו [ועי' בהגהות הרש""ש בסוף מכון ירושלים]"	סימן תקפב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה וחתם מקדש ישראל והזמנים?	"לא יצא (שע""ת ס""ק ד., מטה אפרים סעי' י""ח), אכן הקובץ הלכות (פ""ו סעי' י""ג) כתב דמסתברא דיצא כיון שהזכיר יום הזכרון באמצע הברכה"	סימן תקפב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מתפללים בקול רם בימים נוראים?	"מותר אם יתפלל ביותר כוונה כיון שמצויין בידם מחזורים אבל לא יגביה קולו יותר מדאי וכמ""ש לעיל בסי' ק""א סעי' ב' (מ""ב ס""ק כ""ד), אכן כתב הנזירות שמשון דהעיקר לימוד דתפילה בלחש הוא מחנה שהיה בר""ה [ודחה השל""ה (מס' ר""ה עמוד הדיון בהגה) דחנה היתה מתפללת בקשה פרטי (מ""ב דרשו)], וכ""כ הגהות מהר""ם בנעט (בקובץ מפרשים כת""י) בשם השל""ה דהמתפלל בלחש משובח ביותר, וכ""כ המג""א לעיל (סי' ק""א, והובא במ""ב שם) דיותר טוב להתפלל בלחש אם יכול לכוין. למעשה, הערוה""ש (סעי' א') כתב דהעולם נוהגין להתפלל בקול רם אע""פ שאין דעת חכמים נוחה מזה. "	סימן תקפב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הנוסח שאומר לחבירו ליל ר""ה?"	"הרמ""א כתב לשנה טובה תכתב [ולאשה תכתבי (פמ""ג א""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק כ""ה)], והמג""א (ס""ק ח') הביא ממעגלי צדק להוסיף ותחתם, אכן בסוף הביא מרמ""ע מפאנו דאין לומר ותחתם דאפי' צדיקים אינם נחתמים אלא ביוה""כ (וכ""כ הגר""א ס""ק כ""ד), ודבר זה תלוי במח' תוס' והר""ן אם הדין דשלשה ספרים קאי בעוה""ז או בעוה""ב, דלפי הר""ן דקאי בעוה""ז אמרינן ותחתם דמחזיקים חברנו להיות צדיק שנחתם לאלתר אבל לפי תוס' דקאי לעוה""ב א""כ בעוה""ז אפי' הצדיקים נכתבים בר""ה ונחתמים ליוה""כ כמ""ש במשנה בר""ה (ט""ז ע""א) דקאי אכל בני אדם ולפי""ז אין אומרים ותחתם. אמנם, תי' הנזירות שמשון דאפי' לפי תוס' מצי למימר ותחתם לאלתר וקאי לחיי עולם הבא."	סימן תקפב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משיבים לחבירו שאמר לו הנוסח?	"מצי למימר ""גם אתם"" (ערוה""ש סעי' י""ד) {או וכן למר}"	סימן תקפב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עד מתי יכול לומר נוסח הנ""ל?"	"הלבוש סבר עד ג' שעות בבקר דהקב""ה דן עד ג' שעות ביום, אבל המג""א (ס""ק ח') חולק עליו דאנן קיי""ל דדן עד חצות וכמו שאמרינן בנוסח קדושה ממקומו הוא יפן ברחמים, ופליגי בב' לשונות בגמ' ע""ז (ד' ע""ב), והמ""ב (ס""ק כ""ה) משמע דס""ל כהמג""א דמותר עד חצות"	סימן תקפב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בליל ב'?	"הט""ז (ס""ק ד') ס""ל דכי היכי דמברכין זמן בליל ב' ה""נ מצי למימר לשנה טובה תכתב בליל ב' [ולפי""ז מותר אפי' כל יום א' שמתפלל על חבירו שלמחר יכתב לחיים טובים (פמ""ג מש""ז ס""ק ד', לבושי שרד, גר""ז סעי' י""ז)], אבל הא""ר (סי' תקצ""ו ס""ק ב') חולק עליו דאנן בקיאי בקביעא דירחא וליכא דין ביום שני (פמ""ג א""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק כ""ה)"	סימן תקפב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה תפילות אומרים ממקומו ביוה""כ?"	"כתב המג""א (ס""ק ח') דאומרים ממקומו בכל התפילות שהקב""ה דן כל היום"	סימן תקפב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יכול הציבור לנגן עם הש""ץ בחזרת הש""ץ?"	"כתב השע""ת (ס""ק ח') דבכל השנה ראוין לציבור לשתוק אבל בימים נוראים מותר כל זמן שאינם מגביהים קולם כ""כ, ולא יאמרו שם השם [ופסוקי תנ""ך מותרים], ואפשר דיש היתר להזכיר שם השם דרך בקשה [ולא יסיים הברכה] אבל לא יעשה כן אלא אם מרגיש בנפשו שיתעורר עי""ז לכוין לבו לאביו שבשמים {ונראה דכתב הכי דוקא על מי שרוצה להזכיר שם השם דרך בקשה, א""נ י""ל דקאי אפי' על מי שאינו מזכיר השם דכתב לעיל ""וגם יזהר כשירצה לומר עם הש""ץ גם משאר נוסח התפילה כדי לכוון לבו בהתעוררות תפילה ותחנונים"" משמע דבכל גווני טוב יותר שלא לנגן עם הש""ץ, וצ""ע}"	סימן תקפב סעיף ט		
